החלטה בתיק פר"ק 39024-12-10

הקדמה :

לפני בקשה למתן הוראות במסגרתה עותרת הנאמנת להסדר הנושים של חברת התכוף בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "הנאמנת" ו "חברת התכוף" בהתאמה) להורות לחברה החדשה, התכוף תעשיות (מקבוצת ברנד) בע"מ (להלן: "החברה"), להעביר לקופת ההסדר סך של 2,500,000 ש"ח שקוזז על ידי החברה מהתקבולים המגיעים לקופת ההסדר בגין פרויקט טורקיה, וזאת, לטענתה, בניגוד להסכם ההשקעה והסדר הנושים שאושרו על ידי בית המשפט.

הרקע העובדתי בתמצית :

ביום 29/3/11 ניתנה על ידי כב' השופט ח'טיב (בדימוס) החלטה במסגרת בקשה מס' 44 המאשרת את הסדר הנושים והסכם ההשקעה שנחתם בין חברת התכוף לבין חברת ברנד תעשיות בע"מ, ורו"ח עליזה שרון מונתה כנאמנת לביצוע הסדר הנושים.

במסגרת סעיף 3.1.2 להסכם ההשקעה, התחייבה החברה להזרים לחברת התכוף סך של 5,000,000 ש"ח לצורך תשלום מקדמה לנושים המובטחים של החברה: בנק דיסקונט, בעל שעבוד ראשון על פרויקט טורקיה, ובנק איגוד, בעל שעבוד ראשון על פרויקט פרו, על חשבון הכספים המגיעים להם על פי הסדר הנושים מהפרויקטים המשועבדים להם.

בסעיף 5.2 להסכם ההשקעה נקבע כי אחד ממקורות מימון ההסדר הוא 85% מהעודף התזרימי אשר יתקבל מפרויקטים בביצוע וכדלקמן:

"עודף מפרויקטים בביצוע - 85% מהעודף התזרימי אשר יתקבל מן הפרויקטים בביצוע יהוו מקור להסדר הנושים ויועברו לחשבון הנאמנת. יתרת העודף התזרימי מן הפרויקטים בביצוע, בגובה 15%, יישארו בחברה לצרכיה".

לעניין זה הובהר כי "עודף מפרויקטים בביצוע" כולל את העודף התזרימי מפרויקט טורקיה ומפרויקט פרו ומשמעותו היא:

"העודף התזרימי שיוותר מהפרויקטים, שמבוצעים על ידי החברה במועד הקובע, לאחר כיסוי העלויות והתקורות הישירות הנוגעות לפרויקט".

כמו כן הובהר במסגרת אותו סעיף כי החברה נדרשת לפתוח לכל פרויקט ופרויקט חשבון בנק נפרד וכדלקמן:

"לכל פרויקט מהפרויקטים בביצוע יפתח על ידי החברה חשבון בנק נפרד, ובו יופקדו כל תקבולי הפרויקט וממנו ייצאו כל הוצאות הפרויקט".

בסעיף 6.2.2 להסכם ההשקעה (ובסעיף 5.5.1 להצעה להסדר נושים) נידון אופן חלוקת מקורות ההסדר וכך נקבע:

"73% מהעודף התזרימי מהפרויקטים בביצוע (כולל פרויקט טורקיה ופרו), חוב הלקוחות והמלאי (מתוך מקור כולל לנושים בסך של 85%, כמפורט בסעיפים 5.2-5.4 לעיל).

החברה אחראית כלפי בנק דיסקונט ובנק איגוד, ריקורס, כי חלקם בעודף מפרויקט טורקיה (המשועבד בשעבוד ספציפי ראשון לטובת בנק דיסקונט) ומפרויקט פרו (המשועבד בשעבוד ספציפי ראשון לטובת בנק איגוד) לא יפחת מסך של 10 מיליון ש"ח. על חשבון המגיע לבנקים הנ"ל מהפרויקטים הנ"ל, תשולם לבנק דיסקונט ולבנק איגוד מקדמה בסך של 5 מיליון ש"ח במזומן במועד הקובע. הסכום הנ"ל יחולק שווה בשווה בין בנק דיסקונט לבנק איגוד. יתרת סכום הריקורס בסך של 5 מיליון ש"ח, ככל שתידרש, תשולם לבנקים הנ"ל (שווה בשווה) בגמר הפרויקטים בביצוע אך לא יאוחר מ-18 חודש מהמועד הקובע".

(ההדגשה במקור - ע"ע)

היינו: החברה התחייבה כי חלקם של הנושים המובטחים בנק דיסקונט ובנק איגוד לא יפחת מסך של 10 מיליון ש"ח.

מהבקשה עולה כי בהתאם להתחייבותה, העבירה החברה לקופת ההסדר סך של 5 מיליון ש"ח, שחולקו שווה בשווה בין בנק דיסקונט לבנק איגוד, כמקדמה על חשבון הכספים המגיעים להם מהפרויקטים המשועבדים לטובתם בהתאם להסדר הנושים.

בנוסף העבירה החברה לקופת ההסדר סך של 4,350,000 ש"ח, המשקף לשיטתה 85% מהעודף התזרימי מתקבולי פרויקט טורקיה, תוך שהיא מקזזת מתקבולים אלה סך של 5 מיליון ש"ח בגין מלוא המקדמה ששילמה - הן עבור בנק דיסקונט והן עבור בנק איגוד.

השאלה הנשאלת במקרה זה היא האם רשאית הייתה החברה על פי הסכם ההשקעה והסדר הנושים לקזז מהתשלום לבנק דיסקונט בגין פרויקט טורקיה המשועבד לו ואשר נוצר בו עודף תזרימי, את תשלום המקדמה בסך של 2,500,000 ש"ח שהתחייבה לשלם לבנק איגוד בגין פרויקט פרו המשועבד לו אשר לא קיים בו עודף תזרימי ומסתמן כי כלל לא יתקבלו בגינו תקבולים בעתיד הנראה לעין?